#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תבן ועפר מתבטלים לבית לר' יוסי ?	"בדעתו ליטלו, אינו בטל. <p></p><p dir=""rtl"">אין עתיד לפנותו, בטל.</p><p dir=""rtl"">בסתם, עפר בטל ותבן לא.</p>"	<br/>עירובין דף עט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה התי' לסתירה דבמתני' דחריץ מלא עפר העפר בטל, ובבית שמלאו עפר בעינן ביטול ? (3)	מתני' דעירובין דבטל כר' יוסי דסתם עפר בטל.</p><p dir='rtl'>בשבת מטעם מוקצה הוא מבטל.</p><p dir='rtl'>בחריץ העומד לסתימה בטל, בבית שאינו עומד למילוי לא.	<br/>עירובין דף עט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה אופן נסר הנתון על החריץ ממעט רק בד', ובאיזה גם בפחות מד' ?	לארכו בד'.</p><p dir='rtl'>לרחבו בכ&quot;ש, דממעט את החריץ משיעור ד&quot;ט.	<br/>עירובין דף עט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שתי גזוטראות ונתן נסר ביניהם באיזה אופן מועיל ובאיזה לא ?	זו כנגד זו מהני, לא כנגד זו לא. אך אם אין ביניהם ג' טפחים גם זו שלא כנגד זו מהני, דהו&quot;ל כגזוטרא עקומה.	<br/>עירובין דף עט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתבן שבין ב' חצרות, באיזה אופן מותר להאכיל ובאיזה לא ומדוע ?</p><p dir='rtl'>ומה הדין בבית שבין ב' חצרות ?	ליתן לקופתו, או להעמיד הבהמה בידים אסור. [וב&quot;פ ברש&quot;י אם משום דהוקצה למחיצה, או שיטול הרבה ותתמעט המחיצה ולאו אדעתיה]. קם לה באפה שרי.</p><p dir='rtl'>ובבית גם נותן לתוך קופתו, דכיון שיש תקרה ניכרת הפחיתה.	<br/>עירובין דף עט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתני' דנתמעט התבן מי' טפחים, דמשמע דאם יש י' טפחים שפיר דמי והוו דיורים חלוקים, איך א&quot;ש למ&quot;ד דגם במחיצות שאין מגיעות לתקרה אמרו ב&quot;ה דעירוב אחד לכולם ? (2)	א. איירי בבית שאין בו י&quot;ג טפחים, ואז יש לבוד מהתקרה.</p><p dir='rtl'>ב. איירי בבית י' טפחים, ונתמעט מי' היינו מז' ומשהו, והכוונה שנתמעט מתורת עשרה.	<br/>עירובין דף עט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתני' דאם נתמעט המתבן שניהם אסורים, איך א&quot;ש למ&quot;ד דשבת כיון שהותרה מקצתה הותרה ?	הכוונה לנתמעט מע&quot;ש.	<br/>עירובין דף עט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דתנן במתבן שנתמעט דנועל את ביתו ומבטל רשותו מה הפי' והטעם ? (2)	א. או נועל או מבטל.</p><p dir='rtl'>ב. אף שמבטל צריך לנעול, דכיון דדש ביה להשתמש שם, חיישינן שישתמש.	<br/>עירובין דף עט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה החידוש במתבן שנתמעט דאחר הביטול הוא אסור וחבירו מותר ?</p><p dir='rtl'>ומה החידוש בהא דגם בתחומין שרי לאכול כ&quot;ז שלא נתמעט ?	קמ&quot;ל דאף הדר וביטל לחבריה, וקמ&quot;ל דאין מבטלין וחוזרים ומבטלים.</p><p dir='rtl'>וקמ&quot;ל דאף לר&quot;ע דתחומין דאורייתא, ל&quot;ח שיאכל ממה שחוץ לתחומו.	<br/>עירובין דף עט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על ידי מי מזכה לבני מבוי לערב עמם, ואיזו הגבהה צריך ?	ע&quot;י בנו ובתו הגדולים, עבדו ושפחתו העבריים, ואשתו.</p><p dir='rtl'>אבל לא בניו ובנותיו הקטנים ועבדו ושפחתו הכנעניים, דידם כידו.</p><p dir='rtl'>וצריך להגביה טפח.	<br/>עירובין דף עט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיהם סבי דפומבדיתא, ואלו מימרות נאמרו בסוגיא (עט: פ.) משמם ?</p><p dir='rtl'>(טפח, טעם, מדורה, אשירה).	"רב יהודה וישיבתו.<p></p><p dir=""rtl"">בזכייה לעירוב צריך להגביה טפח.</p><p dir=""rtl"">המקדש רק אם טעם מלא לוגמיו יצא.</p><p dir=""rtl"">עושים מדורה לחיה בימות הגשמים. [ואח""כ איתמר דגם לחולה וגם בימות החמה]. </p><p dir=""rtl"">הלכה כשמואל דאשירה היא ששומרים את פירותיה לשיכר דבי נצרפי דשתו ביום אידם. [ודלא כרב דהוא כל שמשרתי עו""ג שומרים אותה, ואין טועמים מפירותיה].</p>"	<br/>עירובין דף עט		
